בעידן שבו ילדינו מבלים שעות רבות מול מסכי מחשב או טלויזיה וחשופים למידע רב, עידן בו אנו מפחדים לתת לילדינו לשחק בחופשיות בשכונה כמו פעם והטכנולוגיה צומחת בצעדי ענק ומקלה עלינו את החיים, אנו מתקרבים לראש האולימפוס...וגם מתרחקים...

מתרחקים מהטבע, מתרחקים זה מזה ולא מתרגלים כישורים חברתיים ואחרים.

גבוה באולימפוס, הנוף מסחרר וככל שמגביהים הוא מתרחב יותר ויותר. לעיתים נדמה שאנו שולטים בכל- אפילו מגיעים אל מעבר לכוכב הלכת שלנו ואין כל ספק שאנו חכמים ומוכשרים!

עם זאת, חשוב לזכור כי בגובה יש אשלייה מסויימת. למעשה אנו עוד בעל חיים- חכם ומוכשר ככל שנהיה שחי יחד עם רבים אחרים, קטנים כגדולים, על כדור הארץ. גם אנחנו מתגמדים ביחס ליקום העצום ומשובצים כמו חיות אחרות בתכשיט הבריאה.

 

על מנת להתקרב ולו במעט אל הטבע והחיות שסביבנו ולהרגיש תחושת שייכות אמתית לעולמנו יש, לדעתי, לעבור שני שלבים.

הראשון- ההבנה מה מונע מאיתנו להתחבר לעולם וזה אל זה.

השני- לתקן את אשר דורש תיקון.

 

מה מונע מאיתנו להרגיש חלק שווה מהעולם?

1. השפה- מאז ומתמיד האדם הכיר בחשיבות השפה.

לדעתנו אין שפה מורכבת ומפורטת כמו השפה שלנו בעולם החי. ישנם קריטריונים מדויקים לתקשורת על מנת שתקרא שפה. החוקר צ'ארלס הוקט הציע שורת מאפיינים לשפת האדם וטען שיש עדיין הבדלים רבים בין שפת האדם לבין שפת חיות אחרות- גם המורכבות ביותר שביניהן.

חוקרים אחרים טוענים שיש המשכיות אבולוציונית בין שיטת התקשורת של חיות ושפתנו היום.

קיימים קריטריונים שונים לשפה מדוברת שנראה שמבדילים אותה משפת החיות:

העדר קשר בין הצליל והמשמעות, עוברת ומתפתחת בין דורות, ניתן לדבר על דברים שלא בנמצא ואף על השפה עצמה ועוד.

לבעלי חיים שונים יש שפות שונות, חלקן מופלאות ומפתיעות ביותר. אנו לא מבינים את שפתם כשם שהם לא דוברים את שפתנו.

לפי מחקר שערך חוקר בשם Con Slobodchokoff שבדק התנהגות ושפה בנבחנים- חיות חברתיות שחיות בלהקות, ניתן לראות שחיות אלו מסוגלות לתקשר זו עם זו באופן מפורט ומדויק. כאשר מישהו מתקרב אליהם הם מסוגלים לומר זה לזה מה גובהו, צבעו ועוד...

 

מעבר לכך, חשבו מה אתם מרגישים כלפי אדם המדבר בטעויות כעולה חדש או אדם זר שאינו דובר את שפתכם... האם הוא נראה לכם חכם מכם, שווה לכם או פחות שווה?

הבנת הצורך בשפות השונות כמו גם מתן לגיטימציה לשוני זה יעזרו לנו לקבל את השונה כשווה לנו.

 

2. חכמה- כמובן שאנחנו החיה החכמה ביותר בטבע. אין חיה נוספת שממריאה לחלל ומייצרת פטנטים כמונו. עם זאת, אנו ממעיטים פעמים רבות ביכולת השכלית של חברותנו החיות. הידעתם שלאנשים, לקופי אדם ולחולדות יש יכולת שכלית משותפת? יכולת זו נקראת מטה-קוגניציה והיא היכולת להעריך מה אנחנו יודעים ומה לא. כאשר המורה אומרת:” להכניס ספרים ולהוציא דפים" אנחנו מנסים להעריך מה אנחנו יודעים ומה לא למדנו ואת אותה פעולה מורכבת יכולות לעשות גם חולדות! כן כן... אותם יצורים נחותים שנראה לנו שמעבירים מחלות וחיים בתנאים מחפירים!

3. האמונות שלנו- מרוב אמונות ניתן לקבל סחרחורת... בכל תרבות חיות מסוימות נחשבות קדושות ואחרות ידועות לשמצה וכל זאת עקב סיפורים שעוברים מדור לדור. בהודו הפרות קדושות עקב סיפור על אלוהים ששלח לאדם הראשון עדר בקר ולאחר שקרתה אי הבנה ונוצר רעש למרות בקשה מפורשת של האל לשמור על שקט והוא החליט לא לתת יותר בקר ואמר לאדם הראשון לשמור על הבקר שקיבל כפי שהאל שומר עליו (על האדם).

במצרים העתיקה העריצו סוג של חיפושית זבל כי ראו שמתוך הזבל שמגלגלת (בו הוטלו ביצים) יוצאות חיפושיות חדשות.

במקדש קרני מאטה בהודו שומרים בקנאות על אלפי חולדות. המבקרים במקום שותים ממי השתייה שלהן וכך נחשבים מבורכים. שלא לדבר על גלגל המזלות הסיני שם יש מזל חולדה (אנשים יצירתיים, חברותיים ובעלי תכונות חיוביות רבות כשל חולדות).

אמונות אחרות ופחות חיוביות אפשר גם כן למצוא בשפע כגון למשל:

חתולים שחורים המביאים מזל רע. חתולים שחורים היו בעבר מזוהים עם מכשפות וניצודו יחד עמן.

חולדות מביאות מחלות (יחסית למספר המחלות שאנו מסוגלים להעביר בינינו מספר המחלות שיכולות להעביר לנו קטן מאד). מקור האמונה הזו במאה ה-14 ובמחלה קשה מאד שממנה מתו חולדות ואנשים רבים- המגיפה השחורה. מגיפה זו נגמרה כעבור שנתיים בדרך פלא אך השאירה צלקת עמוקה בתרבות האנושית.

קיימות דוגמאות מרובות לאמונות נוספות. מטבע היותנו בני אדם אנחנו בוחנים את סביבתנו ואחד את השני ומפתחים ללא קץ "ידיעות" שונות.

 

על מנת לחיות בשקט בינינו לבין עצמינו ולאפשר חיים נעימים עם סביבתנו עלינו לבחון את האמונות שלנו בעיניים פקוחות. כאשר אנו מסתכלים באמת ושומרים על ראש פתוח, אנו יכולים להתחבר עם אנשים שונים ולגלות עולמות נפלאים.

 

4. פחדים- פחד הנו מנגנון הגנה נחוץ.הוא יכול להיות מאירועים עתידיים או שבהווה. הפחד יכול להיות מועבר בלמידה, אזהרות או דרך השפעות היסטוריות שונות.

לפי הבודהיזם יש פחד בריא ופחד שאינו בריא. פחד בריא עשוי להציל חיים. הוא מונע מאיתנו להסתכן. פחד שאינו בריא לא תורם לנו אלא מעכב אותנו ופוגע באיכות חיינו. כך הוא למשל פחד מזקנה או מעכבישים.

 

כדאי לבדוק ולשאול את עצמנו ממה אנו מפחדים ומדוע. קל מאד להתרחק ממצבים או מחברים בתירוצים שונים אך טמון בצד זה לעתים הפסד גדול.באם הסיבה לריחוק היא פחד, שווה לנתח אותו ולבדוק מתי הוא אינו מוצדק. ויתור על פחד מיותר מאפשר לנו חופש גדול יותר לגלות ולחקור וליהנות ללא עננים ועכבות מהחברה והסביבה.

 

לסיכום, אם נרצה או לא אנחנו כאן, על כדור הארץ עם חברים ההולכים על שתיים, על ארבע או זוחלים... אנחנו חיה חברתית שבדידות ממושכת לא בריאה לה ולמרות שאנחנו שואפים לשמיים רגלינו לעולם יהיו נטועות באדמה ואת זאת אל לנו לשכוח.

ללא אותו עולם שבו אנו חיים ובלי החברים והחיות שסביבנו גם לנו אין אפשרות קיום ולכן חשוב מאד ללמד אותנו ואת ילדנו סובלנות ואמפתיה, אכפתיות ורגישות וכאמור- לשמור על ראש בריא ופתוח.

 

References &further reading:

Slobodchikoff, C. N. and R. Coast. 1980. Dialects in the alarm calls of prairie dogs. Behavioral Ecology and Sociobiology 7: 49-53.
Slobodchikoff, C. N., C. Fischer, and J. Shapiro. 1986. Predator-specific words in prairie dog alarm calls. American Zoologist 26: 557 (Abstract)
Slobodchikoff, C. N., Judith Kiriazis, C. Fischer, and E. Creef. 1991. Semantic information distinguishing individual predators in the alarm calls of Gunnison  's prairie dogs. Animal Behaviour 42: 713-719.
Metacognition in rats  - Allison Foot& Jonathan d crystal- uni. of Gorgia Athens CURRENT BIOLOGY 17 ISSUE 6 551-555 20/03/2007
Rats Rule at Indian Temple- Sharon Guynup and Nicolas Ruggia
National Geographic Channel :June 29, 2004
Little Albert experiment-Wikipedia